נורדיה מושב שיתופי של חיילים משוחררים נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ ואח'

פסק דין

מבוא

1. בפני שתי תביעות מאוחדות, האחת, תביעת התובע 1 (להלן: "התובע") יליד 8.8.1945 לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 18.5.2000 לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפיצויים"). והשנייה תביעת מיטיב, נורדיה מושב שיתופי של חיילים משוחררים בע"מ (להלן: "נורדיה"), מכוח החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), תשכ"ד – 1964 (להלן: "חוק הטבת נזקי גוף") להשבת תגמולים ששולמו לתובע בעקבות תאונת הדרכים מכוח תקנונה.

הצדדים נחלקו בניהם הן בנושא החבות והן בנושא הנזק.

החבות

2. לטענת התובע, כעולה מכתב התביעה, בתאריך 18.5.2000 עת הלך במושב נורדיה פגע בו רכב נהוג ע"י הנתבע 1. כתוצאה מהתאונה אובחן התובע כסובל מחבלה ברגל ובברך שמאל.

הנתבעים בכתב הגנתם הכחישו את עצם קרות התאונה כמו גם את עצם הפגיעה בתובע. לחילופין טענו להיעדר קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים לתאונה.

3. לשם הוכחת חבות הנתבעת, צירף התובע תצהיר עדות ראשית (ת/6) ובו פירט נסיבות התאונה כדלקמן:

"2.בתאריך 18.5.2000 הייתי מעורב בתאונת דרכים שארעה במושב נורדיה (להלן:'התאונה'), עת הייתי הולך רגל ונפגעתי ע"י רכב מ.ר 1645123 (להלן: 'הרכב'), שהיה נהוג בידי הנתבע מס' 1"

ובהמשך:

"4. כתוצאה מהתאונה נפגעתי בעיקר ברגל ובברך שמאל. הואיל ומקום התאונה הינו מספר מטרים מביתי, צלעתי לכיוון הבית ושם שמתי קרח על הברך בניסיון להרגיע את הכאבים החדים שחשתי. כעבור זמן מה הגיעה הביתה בתי שהינה פיזיוטרפיסטית במקצועה וסיפרתי לה מה שקרה, היא הסתכלה על הברך והחליטה שאני צריך להתפנות מייד לבי"ח ולקחה אותי לביה"ח "לניאדו" בנתניה."

התובע צירף בנוסף אישור משטרה והודעה על תאונת דרכים מיום 11.6.2000, (נספח א/1 לת/6) תעודת חדר מיון (נספח ב' לת/6), ותיעוד רפואי ואישורי אי כושר ממועד התאונה עד ליום 15.9.2000, מהם עולה לטענתו כי נפגע אמנם בתאונת דרכים.

4. הנתבעים מצידם הגישו תיק מוצגים שכלל תיק מעקב אורטופדי בקופת חולים, חומר רפואי הנוגע לתאונת עבודה מיום 23.1.2000, דמי פגיעה שקיבל התובע בגין תאונת העבודה מיום 23.1.2000, תיק מל"ל מחלקת נפגעי עבודה בגין תאונה מיום 5.3.1994 ותיק מל"ל- נכות כללית.

5. כבר עתה אומר, כי בפני בית המשפט עדות יחידה של בעל דין - התובע.

סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח משולב], תשל"א-1971 קובע כדלקמן:

"פסק בית המשפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו; ואלה המקרים:

(1)...

(2) העדות היא של בעל דין..."

במילים אחרות, כאשר בפני בית המשפט, עדות יחידה של בעל דין, שאין לה סיוע, אלא בנסיבות סיוע עצמי, על בית המשפט לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו בלבד.

6. ב"כ התובע טען בסיכומיו, כי אין מחלוקת בין הצדדים לעניין שאלת החבות והכיסוי הביטוחי. אולם היה והנתבעים יטענו כי קיימת מחלוקת לעניין החבות, התובע הוכיח את החבות בסעיף 2 לתצהירו, את שאלת הכיסוי הביטוחי בסעיף 3 לתצהירו וחקירתו של התובע לא סתרה את מה שהוכח בתצהירו. ב"כ התובע חוזר על כך בסיכומי תשובתו.